לומדים מוזיקה
ובכן, רובנו אוהבים מוזיקה, אוהבים לשמוע מוזיקה , אוהבים לנגן מוזיקה, ויותר מכל אוהבים לשיר. אך היש מי-שהוא שמבין מדוע אנו אוהבים מוזיקה? מדוע אנו אוהבים לשיר? ובכלל מהי מוזיקה?
בדיעבד אנו יודעים בוודאות כי רב האוכלוסיה בארץ ובעולם לא נחשפה כלל לאותם פריטים אשר מרכיבים את המושג “מוזיקה” ומסתפקים ממה ששומעים או משמיעים לנו באמצעות הטכנולוגיות השונות : רדיו, טלויזיה, דיסקים, יוטיוב ואתרי מוזיקה שונים ..
בואו נחשוב לרגע, האם תיתכן אפשרות שאדם יקבל רשיון נהיגה, מבלי ללמוד את תיאוריית הנהיגה קודם לכן?.. האם יתכן מצב כי אדם יוסמך כדוקטור לרפואה, מבלי ללמוד את הנושא התאורתי של הרפואה קודם לכן? והנה בנושא כל כך חשוב זה המוזיקה , הרוב המכריע משתמש במושג זה מבלי לדעת כלל את מרכיביו…
“עולם המוזיקה“.
מהי מוזיקה? מהם מרכיביה של המוזיקה? השפעותיה הפיסיולוגיות הרוחניות והנפשיות על עולם המוזיקה. מדוע אנו שמחים, עצובים, או מדוכאים וכדומה בזמן שמיעה של שיר מסויים או יצירה מוזיקלית מסויימת? מהו אותו גורם אשר גורם לנו לבכות או לשמוח? מדוע חלקנו מזייפים בזמן שירה?
מהי הכוונה במונחים:דיסוננס וקונסוננט מהו המושג המכונה אובר טון? ומהו הגורם לתופעות אקוסטיות מוזרות אלו? מהו המושג צליל טהור וצליל טמא? ומהי תופעת החברות בין הצלילים?
מי קבע את מספר הצלילים? מי קבע את שמות הצלילים? מדוע בפסנתר מופיעים לסירוגין שני קלידים שחורים ולאחריהם שלושה שחורים, מה פשר סדר זה? מהו המושג מז’ור ומהו המושג מינור?
ממתי קיים המושג מוזיקה? מה הכוונה בתדר מוזיקלי? האם אכן קיימות השפעות מוזיקליות על החי והצומח?ומהו המושג “תרופה מוזיקלית”? ובכלל לשם מה העולם זקוק למוזיקה?
הפילוסוף הרומי בואטיוס, בן המאה ה-6 אמר על המוזיקה: שהיא ההרמוניה הכוללת של העולם והיא מחולקת:
למוזיקה מונדנה (ההרמוניה של היקום)
למוזיקה הומנה (ההרמוניה של הנפש והגוף האינושיים)
ולמוזיקה אינסטרומנטלית (הקול הממשי.)
לפילוסוף שופנהוור הייתה השקפה מעניינת, לפיה “מוזיקה היא ביטוי בלתי אמצעי של הרצון”..רצון הקיום… האם ללא המוזיקה האנושות היתה נכחדת?
תארו לכם כיצד היה מתפקד עולמנו ללא מוזיקה.. חיינו לבטח היו אפורים משעממים ומלווים בדיכאון רב, תארו לכם לראות סרט ללא מוזיקת רקע וליווי.. וכיצד בכלל היינו ממלאים את חיינו התרבותיים ללא מוזיקה המנוגנת בעת חג, שמחה, עצבות, אבלות, מלחמה, וכדומה..
בל נשכח כי מרכיביה של המוזיקה אינם בהרכח מרכיבים חיוביים, ויש אשר משתמשים במרכיבים לא נכונים הפוגעים נפשית ופיזית בשומע.. נוער רב נפגע רק משמיעה של מוזיקה אשר אם ידע את מרכיביה לא היה שומע אותה כלל ..
ובכן, מהי מוזיקה? ובכלל מהו הגורם לכך שמלודיה מסויימת הופכת ללהיט? מדוע אנו מעדיפים שיר מסויים על פני שיר אחר? והאם בזמננו כאשר ברשותנו טכנולוגיות כל כך מתקדמות נוכל להזמין מוזיקה שתהפוך בוודאות ללהיט?
על מנת שנוכל לנסות ולענות על חלק משאלות אלו, נבין קודם מהי מוזיקה?
מהו המושג מוזיקה?
מוזיקה היא אחת מצורות התקשורת והביטוי האנושיים הקדומות ביותר, בבואה מופלאה של נפש האדם. בכוחה של המוזיקה לגרום הנאה, להרגיע או לעורר ואף לרפא ולשקם. בהשוואה לכל אומנות אחרת. חקר המוזיקה הוא הקדום והמפותח ביותר, וכולל קשרים מרתקים עם תחומים, כגון פיזיקה, מתמטיקה, ופסיכולוגיה …
מוזיקה – Music- היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן.
המונח מוזיקה בא מהמילה היוונית Μουσα= מוזה. ההגדרה המדוייקת למוזיקה אינה פשוטה, ונתונה לויכוח, שהרי רשימת הצלילים המוגדרים כמוזיקה משתנה עם הזמן, משתנה מעם אחד לעם אחר והיא אף נשמעת באופן שונה בכל תקופה ובין כל בני האדם באופן שונה..
רוב המוזיקה נכתבת וממוצת בעזרת צלילים בעלי תדר מוגדר.
צלילים המנוגנים זה אחר זה יוצרים מלודיה (לחן), בעוד שצלילים המנוגנים יחד באותו זמן יוצרים אקורד ואקורדים המנוגנים אחד אחר השני יוצרים הרמוניה. (בנושאים אלו נרחיב בהמשך).
נניח כי המונח הנו נכון, ואכן המוזיקה היא אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן… מי קבע אמנות זו?
האם זו היתה קביעה גנטית בזמן הבריאה? שהרי גם ל-איושת הרוח, שכשוך הגלים, זמזום הדבורה וכדומה.. מתקיים התנאי של אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן…האם מדובר בהכללה של הטבע וחיקויו לנושא המוזיקה שאנו מכירים היום.??
מהו ההבדל בין דיבור לשירה? הרי הדיבור אף הוא מתקיים בתנאי של אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן.. הדיבור הנו תדר צליל ואכן אנו מדברים וגם שותקים במהלך זמן מסויים … אז איך בכל זאת אנו מבדילים בין הדיבור לבין השירה הן מהבחינה ההגדרתית והן מבחינת השמיעה? האם הדיבור הוא מוזיקה אך בתנאים שונים?
מה הכוונה כאשר אנו אומרים מוזיקה.. למה אנו מתכוונים? הרי ישנה מוזיקת רוק, מוזיקת פופ, מוזיקה ערבית, מוזיקה חסידית, מוזיקה הודית ,מוזיקה קלאסית, מוזיקה אירית, מוזיקת הג’אז, מוזיקת הבלוז, מוזיקה יהודית, מוזיקת גאמלאן וכדומה… מה המבדיל בינהם וכיצד אנו שומעים מספר צלילים ומיד אנו מזהים כי מוזיקה זו הלחין מוצרט, באך, בטהובן, וכדומה..
מהי אותה אמנות של סידור הצליל והשקט במרחב הזמן?.. האם אמנות זו מתייחסת גם לגובה הצליל למשך הצליל לגוון הצליל ולמרווחים שבין שני צלילים? שהרי אחרת כל המוזיקה היתה נשמעת זהה..
ברור כי המרווחים של 12 חצאי טונים במוזיקה המערבית אירופאית, שונים מ-אותם 24 רבעי טונים במוזיקת המזרחית או מאותם 3/4 טונים המופיע במאקם הערבי, או מאותם 26 הסרוטים במוזיקה הרגא ההודית וכדומה…
ובכן ההגדרה מהי מוזיקה רק הולכת ומסתבכת… נדמה כי באם נפרק את מרכיביה של ה-“עוגה המוזיקלית” נבין שהמוזיקה הינה התוצאה הסופית של כל אותם רכיבים מלאכותיים אשר באמצעותם יוצרים באופן מלאכותי את המוזיקה .
המוזיקה המוכרת לנו כיום כמוזיקה המערבית אירופאית חוברה בין השנים 1600-1900, אך בל נשכח כי המוזיקה הייתה קיימת מעת הבריאה.. המעניין הוא שכל תקופה והמוזיקה שלה .. המוזיקה האלקטרונית המנוגנת היום לא היתה נחשבת כלל כמוזיקה לפני 250 שנים… המוזיקה של מוצרט באך ודומיהם נשמעה בזמנו לפני 250 שנים באופן שונה מאותה מוזיקה המנוגנת היום.. התדרים המוזיקלים השתנו במשך השנים, באם לפני 250 שנים הצליל לה באוקטבה הראשונה היה בתדר של 415 הרץ, הרי שהיום אותו צליל לה הנו בתדר של 440 הרץ ולכן ברור כי המוזיקה כפי שנשמעה אז שונה מהמוזיקה אשר אנו שומעים היום..לאותה יצירה.
ובכן מהם אותם רכיבים אשר מרכיבים את ה-“עוגה המוזיקלית“?
ה“עוגה המוזיקלית“?
עוגה מוזיקלית– תפריט להכנה באופן מלאכותי של תפיסה מוזיקלית.
על מנת שנבין את משמעות מרכיביה של המוזיקה נשתמש בהדגמה מה כוללת העוגה המוזיקלית האירופאית מערבית:
3 סוגי מפתחות, 42 סימני סולמות, 7 תבניות סולם, 12 סוגי מפעמים, 80 סוגי משקלות ,96 סוגי צלילים, 87! (עצרת) מרווחים !21 (עצרת) אקורדים, !7(עצרת) של תנודות צליל, 7 דרגות סולם, 7 מודוסים, 12 סימני דינאמיקה, 64 סימני תוים, מלודיות שונות, הרמוניות שונות, דיקציה, אינטונציה, בלאנס, 13 סוגי מרווחים, 9 אוקטבות שונות , 96 סוגי תדרים , טון מוזיקלי, מיקרו טונליות, מודולציות שונות, טרנספוזיציות שונות, מאות כלים מוזיקליים, 7 סוגי מיתרי קול שונים אצל האדם..
כל אלה חוברים יחד ויוצרים את המושג מוזיקה אירופאית מערבית. כלומר, מפריטים אלו אנו יכולים באופן מלאכותי ליצור מוזיקה אשר כונתה המוזיקה האירופאית מערבית בלבד.
כמובן שמרכיביה של כל סוג מוזיקה שונה האחת מרעותה ושונה מעם לעם אחר. המוזיקה האירופאית, המוזיקה הערבית , המוזיקה ההודית , המוזיקה הסינית , המוזיקה היפנית האירית הסקוטית מוזיקת הקנטרי המוזיקה המנוגנת בכפרים נדחים בדרום אפריקה כל אחת שונה מרעותה.. כלומר, כל סוגי המוזיקה השונים מורכבים מפריטים מלאכותיים שונים.
לבא ולומר כי המוזיקה האירופאית עדיפה על המוזיקה הערבית או ההודית או על כל מוזיקה אחרת.. זה כמו לבא ולומר, כי עוגת השוקולד עדיפה על פני עוגות אחרות.. כל אחד וטעמו הוא .. יש אדם אשר נחשף למוזיקה ערבית ואוהב יותר את המוזיקה הערבית, ישנו אדם אחר אשר נחשף למוזיקה הודית ואוהב מוזיקה הודית וישנו אדם אשר נחשף למוזיקה קלאסית ואוהב לשמוע מוזיקה קלאסית.. הכל אם כן קשור ב-“אוזן השומעת”…
מהי אותה אוזן שומעת? והאם אפשר לתקן שמיעה זו? והאם יש צורך בתיקון כל-שהוא של האוזן השומעת?
“אוזן שומעת”
ובכן לאחר שהבהרנו בשיעורים הקודמים את מרכיבי המוזיקה, מהי מוזיקה, ומבנה העוגה המוזיקלית..
הסקנו מסקנה מוזרה שהנה אנו יודעים את מרכיביה של המוזיקה, מכירים מהי מוזיקה, מכירים את מבנה המוזיקה ובכל זאת כל אדם על פי מבנהו האינטקטואלי הרוחני והפיזי ומבנהו הסביבתי מחליט למעשה איזו מוזיקה לשמוע..
מחקרים רבים שנערכו בנושא זה בעולם מוכיחים בוודאות כי ה-אוזן השומעת” הינה משוחדת והיא למעשה שומעת את מה שהיא רוצה לשמוע.. או שמחייבים אותה לשמוע.. (כמו מאכל ביתי כולם אוהבים את האוכל של אמא) מהבחינה השיווקית מכנים זאת “אוזן שומעת” … שהרי ברור שאדם אשר נחשף מבטן אימו לשמיעה של מוזיקה אירית הרי תמיד יעדיף מוזיקה זו על פני מוזיקה אחרת.. מוחנו מתרגם את המוזיקה שאנו שומעים כמבנה שמיעתי הנעים לאוזן השומעת.. אין צורך לפרט לכם כי אנשים אשר נחשפו לשמוע מוזיקה קלאסית מתקשים לשמוע מוזיקה מזרחית וההיפך..
אם כך, האוזן השומעת נמצאת במבנה אנטומי מסויים במוחנו.. אך השאלה הנצחית היא האם ניתן לשנות קביעת עובדה זו. דמיינו לעצמכם מדוע אדם מזייף בזמן שירה ומדוע הוא כלל אינו מבחין ויודע כי הוא מזייף בזמן שירה.. מהו הגורם לזיוף זה? והאם ניתן לתקנו? האם יתכן כי כל אדם שומע את אותה מוזיקה אך באופן שונה?
האם שאלנו פעם את עצמנו מדוע האחד יודע לשיר אך השני אינו יודע לשיר? שהרי לשניהם יש אוזניים עיניים פה גרון מיתרי קול וכדומה.. אז מדוע האחד יודע לשיר והשני לא.. ובכן, אחדש לכם.. זה בכלל לא מדובר בכישרון, או מתנה משמים.. כולם ללא יוצאים מהכלל יכולים לשיר.. ואף לשיר ברמת איכות טובה.
הגורם המכריע של זיוף בזמן שירה נובע מכך שהאדם אשר מנסה לשיר, אינו יודע , אינו מכיר, ואינו מבין את המבנה המוזיקלי של השיר שהוא שר, ומסתמך למעשה על הזיכרון בשמיעה של השיר או היצירה אותם שמע.. צורה זו של חיקוי גרועה ברוב המקרים, שהרי האדם השר מסתמך על האדם אשר שר לפניו ושאותו הוא מחקה.. בפעולת שרשרת..של “טלפון שבור”.. גורם זה הוא ודאי גם כאשר האדם מנסה לנגן על כלי מוזיקלי כל-שהוא וגם כאשר לפניו מונחים התוים. ..
אם כך, האם ניתן לתקן זיוף בזמן שירה או נגינה? בהחלט כן, תיקון זה מכונה בשפת המוזיקה “תיקון האוזן השומעת” תיקון זה כולל שעות אינסופיות של פיתוח שמיעה לכדי שמיעה אבסולוטית של גובה התדר הצלילי המושר או המנוגן. התקנת מכשיר להגברת תדר השמיעה ..ובכלל על האדם המנסה לשיר או לנגן… עליו ללמוד ולהבין קודם את התיאוריה אשר מרכיביה היא המוזיקה .. התיאוריה המוזיקלית.
